מה זה אוסגוד-שלאטר?
פציעה נפוצה מאוד בקרב מתבגרים אשר מתאמנים בספורט תחרותי.
הפציעה מתרחשת בנקודת החיבור של גיד הפיקה(patellar tendon) לעצם השוק(tibia) .
לרוב מתרחש בגילאי: בנים 12-16 ובנות 10-14.
בשלב בו תהליך גדילת העצם בשיאו, כאשר מתאמנים בעצימות גבוהה מופעל עומס רב על הברך עד אשר ניתן להבחין בבליטה גדולה בסוף גיד הפיקה. לרוב המקום יהיה רגיש מאוד למגע.
כ-30% מהמקרים יהיו בשתי הברכיים בו זמנית.
התהליך מתרחש בעקבות נזקים חוזרים לאפיפיזה(קו הגדילה).
הכאב מוקל במנוחה, ומוחמר בפעילות עצימה כגון: שינוי מהירות בריצה ובקפיצות.
הטיפול הראשוני:
כולל בעיקר ניטור עומסים, הגבלת האימונים באופן חלקי.
במקרים קשים כ 2-3 שבועות מנוחה מוחלטת.
יש להגביל עצימות ומשך פעילות שקשורה בריצה, קפיצה, וכריעת ברך עד שהסימפטומים במגמת שיפור. ניתן לבצע אימונים חלופים לשמירה על סבולת לב-ריאה: שחיה, אופניי כושר ללא התנגדות,
בתנאי שלא מוחמר הכאב בעקבות הפעילות.
מה לא לעשות:
תרופות אנטי-אינפלמטוריות (NSAID) לא יעילות. אין לבצע זריקת סטרואידים מפני שהאטיולוגיה איננה דלקתית, והזריקה עלולה לפגוע בחוזק הגיד.
טיפול ניתוחי הינו אופציה
במקרים קשים, אך התוצאות מוטלות בספק .
פרוגנוזה:
ברוב המקרים הסימפטומים יחלפו לאחר מנוחה מספקת,
חלק מבני הנוער יסבלו מכאב קל והגבלת תנועה חלקית עד סיום גיל הגדילה.
סיבוך אפשרי:
שבר תלישה Tibial tubercle avulsion – הפגיעה מתרחשת כאשר גיד הפיקה מושך את עצם השוק בעומס אשר יוצר תלישת עצם חלקית.
לרוב מתרחש בבנים בגילאי 14-16
בעקבות כיווץ מאוד קיצוני של שריר ארבע ראשי בירך .
כמחצית מהמקרים המתועדים יהיו עם רקע של Osgood-schlater disease